בית קפה תל-אביבי. אי שם לפני 5 שנים. שעת בוקר מוקדמת. אני –
מלצרית.
אני- "איזה נרתיק
יפה יש לך".
לקוח- "כן? בטח שלך
יותר יפה. הייתי מת לפתוח לך ת'נרתיק"
משחק המילים הזה של הלקוח
חצה עבורי כל גבול, (גם אם לאחרים זה נשמע סתם מילים, יש רגע שבו בחורה יודעת שהיא
הוטרדה) ובאותו רגע המנהל נקרא לסדר, הודעתי לו על תחושותיי, והוא בתגובה
(של בחור הגון), הלך והורה ללקוח לקום, אף מבלי לשלם, ולא לשוב למקום לעולם.
אז כן, משחק המילים של
"תשמרי על הכוס שלך" אלים, פרובוקטיבי ובוטה. אבל עדיף שזה יהיה בעיתון,
עדיף שניבהל כבר שם, נהיה לרגע יפי נפש ונגיד "אוי ואבוי איך הם
מתנסחים", מאשר שזה יקרה לנו במציאות שלנו.
פורומים הנשים יצאו במתקפה
נגד הסלוגן הבוטה, ונגד החוצפה ללמד את הנשים להיזהר, מאשר ללמד את הגברים ערכים
מהם.
והרי את בני סלע, אף אחת
מאיתנו לא תצליח ללמד, וכנראה שגם לא את האנשים החולים האחרים שמרגישים כוח על ידי
סימום של בחורה ליד הבר.
כמו שמלמדים אותנו להסתכל
ימינה ושמאלה, למרות שזו תמיד תהיה אשמת הנהג, ככה גם מלמדים אותנו להיזהר מהזאב
הרע. אף אחד לא אמר שבגלל שהיא לבשה חצאית קצרה או בגלל שהיא שתתה- מותר לאנוס
אותה, רק מנסים להעלות את המודעות- את זה שגם הידיד החביב שיושב לידינו בבר, יכול
להתגלות כחרמן ללא תקנה.
והחרמנות הזו, הבוטות הזו
שקיימת כיום היא באמת ללא תקנה.
מול התייפייפות הנפש שבוכה כי הסלוגן אלים מדי, יש לנו קליפים חוצי גבולות של
מיילי סיירוס
 |
| יש סקסיות, ויש פשוט סקס |
שמענגת את עצמה על כדור
ברזל, את קים קארדשיאן שגונחת בזמן שבעלה הכה הרומנטי שר לה שהוא מת לזיין אותה
חזק על הכיור, יש לנו את בנות "היפה והחנון" שמעודדות את הטמטום ושרבוב
השפתיים, ועתידות להיות מושא להערצה לא ברור. ויש לנו את חנטל20.
הגענו למציאות בה ילדים
בני 12 מבצעים אונס קבוצתי כתחביב, ויוצאים מזה כי הם "ילדים תמימים שלא
הבינו מה הם עשו", ילדות בנות 15 שוכבות עם זמרים מפורסמים, וכולם מצטלמים
בלי חולצה באינסטגרם (וזה במקרה הטוב). אנחנו לומדים שמיניות זו הדרך שלנו להתקדם
בחיים.
וברור שזו לא המצאה של
2014, גם דיסני חינכו אותנו ככה, וגם מרלין מונרו, ועוד ועוד ועוד... ובתור
בחורה צעירה שאוהבת להשתמש במיניות שלה, להרגיש סקסית ולהרגיש מחוזרת, אני אומרת
לכם- יש כאן בעיה.
ואני ממש לא מתחסדת, אני
אוהבת הומור סקסיסטי, אני אוהבת להתלבש ולחשוף איזה טפח או שניים ואני אוהבת לקבל
תשומת לב בזכות המראה החיצוני שלי. כן. אני אוהבת.
ומי כמוני מבינה את תרבות
הסלפי, מי כמוני מבינה בתמונות עירום והעלאת תמונות וצבירת לייקים. מי כמוני מבינה
בטראש ובהערצה לדוגמניות ולכוכבניות פופ? אבל יש גבול. אני לא יכולה לחיות בעולם
שאני סולדת מכוכבות פופ.
זה מנוגד לכל הווייתי.
ואני נמצאת בדיסוננס נוראי.
וכן, גם אני חשופה לביקורת.
יש אנשים שיוצאים נגדי,
תוהים למה אני מעלה תמונות מסוימות, למה אני בוחרת להצטלם בגב חשוף או
טופלס, מתערבים ושואלים למה אני מרגישה צורך לשתף בחיי.
יש דברים שעבורי הם נראים
אולי סקסיים ועדינים ולאחרים הם עדיין נראים פרובוקטיביים- כי כל אחד והגדרתו הוא,
ושכל אחד יעשה מה שטוב לו, כל עוד זה לא פוגע באחר, נכון?
 |
| Sugar & Spice and everything nice |
 |
| American Beauty Inspiration |
אבל יש קו מאוד ברור בין סקסיות לבין פרובוקציה זולה, בין
עירום אמנותי לבין פורנוגרפיה בוטה ובין מודל הערצה בשנות ה-2000.
והבחורה ההיא, אותה חנטל
(גם כן שם במה... תקראי לעצמך קוקי או קנדי וזה יהיה פחות זול מהחיבור שם שלך) עוד
מילא, שתשאף להתפשט, שתקבל כסף עבור הגוף החשוף שלה שמייחצן מסיבות (לא עדיף כבר
לרדת לזנות? באמת? עדיף בעינייך לייחצן את הפורום?) שתשאף להתפרסם בזכות קלטות סקס
שעתידות "בטעות" לדלוף לרשת, ושתשאף להיות קים קארדשיאן הישראלית (שגם
לה בתוך כל הפרובוקציה יש משהו קצת אלגנטי ונשי, אבל נו מילא).
 |
| דאק פייס מלוטש עושה את זה למישהו? |
אני אישית לא יכולה לסבול
את העודף פרובוקציה ועוד יותר את חוסר הטעם הטוב ולבישת בגדי ניילון ללא תחתונים,
בעיניי היא סתם פרחה עם ציצי סיליקון, דאק פייס קבוע, שגם לא טובה בפוטושופ, וגם
לא נראית משהו בכלל... אבל לפחות היא עם מטרה ברורה ואמביציה להגיע לשם. אז אני
גם לא מתיימרת להטיף. אני חושבת שזכותה המלאה לשאוף למה שהיא רוצה. ואני אישית
מעריצה נשים ושימוש נכון בנשיות כדי להתקדם.
אז השאיפה שלי (במידה והיו לי את הנתונים) הייתה להיות ב"ספורטס
אילוסטרייטד" והשאיפה שלה זה להיות על שער פלייבוי. פייר אנף.
אניווי הבעיה היא לא בה.
 |
ולהלן, לין-
אחת המשתתפות הטריות של היפה והחנון מנסה להתחרות איתה .
|
הבעיה היא בהערצה של
הנוער כלפיה, ובתגובות האלימות שצצות על כל תמונה שלה.
תגובות שבדיוק יובילו את
הבחור לשים לך משהו בשתייה, וחינוך כזה
שלא בטוח שהבחורה תתנגד לאותו המשהו בשתייה.
זו בסה"כ יכולה
להיות הרפתקה.
 |
מודל לחיקוי ולהערצה
|
יש בנות שמעריצות אותה
ושואפות להיות כמוה. שזה אומר ערומה תמידית ו... זהו בערך.
יש בנות שיוצאות
נגדה, אבל משתמשות בדיוק באותה אלימות בוטה ומייחלות למותה "יא שרמוטה".
ויש בנים.
בנים.
לא בחורים ולא גברים.
ממש בנים. ילדים בני 12
ו-14 שמבקשים לאנוס אותה, או מודיעים לאומה שעומד להם או שהם אפילו גמרו.
לרוב הם גם יפרטו על איזה
חלק בגופה הם ירצו שזה יקרה.
כל זה מול כל ציבור הגולשים, וכל זה מול החברים לכיתה, ובקלות מול
ההורים.
(ובדיוק בגלל שהם כותבים
את ההערות שלהם בגלוי ובפרהסיה, אני לא ראיתי שום סיבה לצנזר שמות ותמונות)
אמירות כמו בוא נארגן אונס קבוצתי הם חלק טריוויאלי בתגובות לתמונותיה, והיא אפילו לא ממהרת למחוק אותן. זה מעלה לה את האגו, וככל שידברו ויגיבו יותר, ויחכו יותר לתמונה שגם רואים פטמה (כאילו שלא הצלחנו להשלים את המשימה לבד), כך הכוח שלה רק יגדל והיא תתקדם עוד צעד לעבר המטרה.
לפניכם, כמה דוגמאות:
 |
| חנטל עם אוסף מעריצים |
 |
| מעריצות |
 |
ילדים בני 13 מגיבים
|
ברור שאני לא
מאשימה את חנטל בבוטות של היום, וגם לא בגרימה של בחורים לשים את אותו סם במשקה של
הבחורה.
היא גם העלתה תמונה שהיא
בעד הקמפיין, וסיפרה שהיא שומרת מכל משמר על המשקה שלה (חבל שהיא לא שומרת
ככה נגיד על אזורים אחרים בגופה)
אבל כן שתי התופעות האלו
התפוצצו בתקשורת בסמוך זו לזו, כשההיא קיבלה מועמדות לנבחרי הילדים ורואיינה בכל
תוכנית בידור אפשרית, ומצד שני הקמפיין רץ בכל אתר אפשרי ובברים התלאביביים
בניסיון להעלות מודעות.
קיימת כאן תופעה של
"כתובת על הקיר" בצורה מאוד ברורה, שאפשר לנער ואפשר לטפל בה.
ולפני שנשמור על הכוס
שלנו, אולי כדאי שנשמור על הפה שלנו, על ההתבטאויות שלנו ועל הילדים שלנו.
ואם ההורים שלהם לא שם כדי לחנך, אני לגמרי בעד סלוגן בוטה בשפה שהם
יבינו כדי לחנך ולהזהיר.
ושרק לא יגידו שוב שהילדים האלה תמימים.
הכוסות של חנטל...
 |
| והכ.. של חנטל |
 |
| הכוס השמורה של חנטל |
 |
כמעט והתבלבלתי, חשבתי שיש כאן ברווז על ארבע
|
אופסי, אולי אנחנו יותר דומות ממה שאני חושבת???????
 |
| אופסי יצא לנו כמעט אותו |
 |
| טוב, נו לא באמת |
טוב, לא באמת. זו כמעט אותה פוזה, אבל ממש לא אותו וייב...
קיצר, זזה לעשות חושבים...
מוזמנים להשאיר תגובה, להירשם לבלוג שלי ולעקוב!
הולכת לשחות בעיר
ספלאש
